אין לנו כלום בחיים. אנחנו יוצר זעיר ומעורר רחמים. אנחנו משקרים. דואגים רק לאינטרסים של עצמנו. מצפים שיאהבו אותנו, מבלי להתאמץ. אנחנו חושבים שאנחנו הכל. כשאנחנו שווים לגרגר של חול בים.
למה בעצם החיים שווים?
לא בשביל זה
הרי ממילא אין לנו משמעות
מזריעים הרס
כל מקום שאנחנו הולכים
נהרס
כאב
שאנחנו לא יודעים להרגיש
מילים
ללא אמת
אמונה
שהורסת אותנו וגורמת לנו להרוס אחרים
רצון לדעת
שמשחית אותנו
תשוקה
שגורמת לנו לאבד מערכינו.
חוויות של אובדן. רגעים שבהם כל רצוננו הוא מנוחה. שקרים, שנשרפים. ושורפים אותנו. את האמת שבנו. את החיים שבנינו. את האמון שנתנו, ושנעיז אי פעם לתת. את ההליכה העיוורת כשאתה תלוי בחבר. שורף אותנו מבפנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה